תיקון 242 לפקודה, מיום 6.8.2017
תיקון מקיף בעל השלכות דרמטיות על שינויי מבנה בעתיד. עיקרו של התיקון הוא צמצום המגבלות החלות בשינויי מבנה בתקופת "ההקפאה" של שנתיים שלאחר השינוי. התיקון הגמיש באופן ניכר את דרישות ה"הקפאה" ובכך פתח כר נרחב לאפשרויות שהיו חסומות עד כה לביצוע עסקאות ולשינויי מבנה. כך למשל, כניסה ויציאה של שותפים משותפות, העברת פעילות לחברה עם כניסת משקיעים, וחשוב לא פחות – אפשרות לשילוב עסקת מזומנים בשינויי מבנה תוך אימוץ העיקרון שתשלום מס יהיה על מזומנים שיתקבלו בלבד קרי, רק כאשר בעל העסק ניפגש עם הכסף. נפרט להלן את עיקרי התיקון:
תקופת "הקפאה" של שנתיים – עד לתיקון שינוי מבנה חייב "תקופת הקפאה" של שנתיים שבה היה איסור קשוח לתזוזה כלשהי של מניות שהיו מעורבות במיזוג, למעט דילול של עד 25%. מגבלה זו הטילה קשיים רבים ומנעה שינויי מבנה רבים. כעת, גבולות הדילול הורחבו עד כדי 75% כלומר, בתקופת ההקפאה ניתן להכניס משקיעים חדשים ולבצע דילול ובתנאי שיישמר גרעין שליטה של 25%. יתר על כן, הכנסת משקיע חדש יכולה להיות לא רק בדרך של הזרמת הון לחברה אלא במכירה ממש של עד 75% מהמניות בתמורה למזומן מבלי שהדבר יהווה הפרה של תנאי הסעיף. על סכום התמורה שיתקבל במזומן, כמובן, ישולם מס מלא על ידי המוכר והמשמעות היא שישולם מס על החלק שמומש לחיצוניים בלבד ובעת המפגש עם הכסף. יושם לב – מימוש בדרך של הזרמת הון לחברה בתמורה להקצאת מניות ודילול עד ל 25% קרי, מימוש ללא מפגש עם הכסף, לא יחויב בתשלום מס. שים לב – הקלה דרמטית זו חלה על כל סוגי שינויי המבנה: מיזוגים שבסעיף 103 לפקודה, העברת נכסים שבסעיף 104, ופיצולים שבסעיף 105. הקלות במיזוג בין חברה אם לחברה בת – התיקון מסיר לחלוטין את המגבלות שחלו בתקופת ההקפאה במיזוג בין אם לבת בבעלות 100% קרי, במיזוג כזה הוסרה לחלוטין תקופת הקפאה כך שניתן יהיה למכור 100% מהמניות. הקלה נוספת על מיזוג אם-בת מתייחסת לקיזוז הפסדים – בכפוך לכך שיחסי הגודל בין האם לבת ערב המיזוג עלו על אחד לתשע, לא יחולו מגבלות על קיזוז הפסדים קרי, ניתן יהיה לקזז הפסדים ללא שום מגבלות. אורך תקופת ההקפאה – עד לתיקון התקופה הייתה שנתיים מתום שנת המס שבה בוצע המיזוג. כיום לאחר התיקון נקבעה תקופה המוגדרת שנתיים מיום המיזוג.שרשרת מיזוגים – עד כה חלו מגבלות שונות על שרשרת מיזוגים, והאישורים שניתנו על ידי רשות המסים ניתנו במשורה תוך הרחבת תקופת ההקפאה לארבע שנים במקום שנתיים. כיום נקבע בהוראה גורפת כי ניתן לבצע שרשרת מיזוגים מבלי שהדבר יהווה הפרה.אופי החברות המתמזגות – עד למיזוג כל החברות המתמזגות היו חייבות להיות בעלות הכנסה מעסק קרי, מסעיף 2(1). כיום ניתנה לפקיד השומה סמכות לאשר מיזוג חברות גם אם אין להן הכנסות מעסק אלא די בכך שיש להן הכנסה מפעילות כלכלית כלשהי שמניבה הכנסות מכוח סעיף 2 לפקודה.יחסי הגודל בין החברות המתמזגות – עד לתיקון נדרש יחס בין החברות המתמזגות של לא יותר אחד לארבע קרי, אם החברה הקולטת הייתה גדולה יותר מפי 4 מהחברה הנקלטת לא ניתן היה לבצע את המיזוג. כיום היחס תוקן לאחד לתשע.תמורה במזומן – עד היום לא ניתן היה לשלם לבעלי המניות של החברה הנקלטת תמורה במזומן (אלא אם היה מדובר בבעלי מיעוט). כיום ניתן לשלם להם תמורה במזומן, בנוסף להקצאת המניות, של עד 40% מהווי הממוזג. על סכום זה הם ישלמו מס.העברת נכסים לחברה בע"מ – סעיף 104ב' – עד כה לא ניתן היה להעביר נכסם משותף לחברה קיימת אלא לחברה חדשה בלבד שהוקמה לצורך כך. כיום ניתן לבצע את ההעברה גם לחברה קיימת.קיזוז הפסדים – ההוראה המחמירה היחידה בתיקון נוגעת להעברת מניות במיזוג ומכירתן. עד לתיקון לא ניתן היה לקזז רווח או הפסד הון ממימוש נכס שהועבר במיזוג בתקופת הקפאה של שנתיים. כיום תקופת ההקפאה הוארכה לחמש שנים קרי, איסור הקיזוז הוארך לחמש שנים.
