סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה מעניק לנכה פטור ממס על הכנסותיו מיגיעה אישית (עד לסכום של כ 600,000 ₪ לשנה) ועל הכנסותיו הפסיביות (עד לסכום של כ 72,000 ₪ לשנה). הכנסות פסיביות, לעניין זה, הנן הכנסות מריבית, דיבידנד, שכ"ד, ולרבות הכנסות מרווח הון.
המערערת בפסק הדין הנה נכה שנצמח לה שבח מקרקעין ממכירת נדל"ן. האם מגיע לה פטור ממס? בית המשפט השיב לשאלה זו בשלילה ופסק כי היא איננה זכאית לפטור ממס מאחר והפטור מכוח סעיף 9(5) לפקודה איננו חל על שבח מקרקעין.
שני עניינים נוספים שהוכרעו בפסקי דין אחרים על בסיס אותו רציונל ומאותם נימוקים:
חישוב נפרד או מאוחד לבני זוג מכוח סעיף 66 לפקודה – האם ניתן לדרוש חישוב נפרד על שבח מקרקעין? התשובה היא – כן. בפסיקה נקבע, בדומה לנ"ל, כי שבח מקרקעין איננו נכלל בהגדרת "הכנסה" שבסעיף 66 לפקודה ולכן השבח לא יצטרף להכנסתו של בן הזוג בעל ההכנסה הגבוה אלא ידווח כהכנסה של בן הזוג בעל הנכס. ראה עמ"ה 6/9 ניר יוסף נ' פ"ש.
מס שבח על מכירת דירה השייכת לחברה משפחתית – האם מכירת דירת מגורים בבעלות חברה משפחתית זכאית לפטור משבח? בית משפט העליון קבע – לא (ע"א 703/13 מומב נ' פ"ש). אמנם הגישה הרווחת היא שההכנסה החייבת המועברת ליחיד מהחברה המשפחתית כוללת גם שבח ממכירת דירה, אבל אחרי שההכנסה עברה אליו הוא לא יהא זכאי לפטור לפי הפקודה. נחלק זאת לשני שלבים: בשלב ראשון עושים חישוב של השבח בחברה לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין וככל ויש פטור לחברה מעניקים לה את הפטור. בשלב שני, ככל ואין פטור, מעבירים את השבח ליחיד, ובשלב זה כבר לא יינתנו פטורים ליחיד (זאת למדים מכוח סעיף 48ב(א) לחוק המיסוי שקובע כי יראו בשבח כהכנסה חייבת לפי הפקודה רק לעניין שיעורי המס, ותו לא). כך נפסק גם במקרה הנוכחי: בשלב הראשון אין פטור על השבח במסגרת החוק כי הדירה היא בבעלות החברה, ואחרי כן, בשלב השני, כבר לא יחול פטור ליחיד. זאת, בשונה מפסק דין עצמון (פטור משכ"ד) ופסק דין הלוי (פטור לפי 9(5)) – שם זכה היחיד לפטורים מהכנסה שהועברה אליו מחברה משפחתית.
ו"ע 7018-04-16 יורשי המנוחה בתיה כספי נ' מנהל מס שבח, כבוד השופט סוקול, פברואר 2017
