10.10.2017
פרולייט (1990) בע"מ שואלים:
לאור הרפורמה בחוק המיזוגים והפיצולים מה היתרונות לגשת למיזוג של חברה עם חברת בת שיש לה הפסדים רבים ברולינג ומה החסרונות לעומת מיזוג שאינו ברולינג ?
עו"ד רו"ח מאיר זריהן משיב:תיקון 242 לפקודת מס הכנסה מיום 6.8.2017 בנושא מיזוגים (להלן: "התיקון") לא שינה דבר בעניין זה קרי, לא חלו שינויים ביתרונות ובחסרונות של מיזוג עם או בלי פנייה לקבלת אישור מראש. כידוע, חברות מתמזגות רשאיות לבחור לבצע את המיזוג במסלול של אישור מראש מרשות המסים או, לחלופין, לבצע את המיזוג ללא אישור מראש. תוצאת המס המתקבלת בשני המקרים היא זהה קרי, אין הבדל בין מיזוג המתבצע עם או בלי אישור: הטבות המס והמגבלות המוטלות על המיזוג הן זהות. היתרון בפנייה לקבלת אישור מראש הוא הביטחון המוענק לחברות המתמזגות שהם עומדים בתנאי המיזוג. החיסרון בפנייה לקבלת אישור מראש הוא בהשקעת משאבים רבים, זמן וכסף, הכרוך בפנייה. עם זאת, העובדה שרוב רובם של המיזוגים במשק מתבצעים במסלול של פנייה לקבלת אישור מראש מעידה שהביטחון המוענק לחברות המתמזגות הוא חיוני ביותר ומהווה נדבך מרכזי בשיקוליהן.בנושא זה של פנייה או הימנעות מפנייה לקבלת אישור מראש אין המלצה אחידה לכל החברות ולכל סוגי המיזוגים. ההמלצה תלויה בסוג המיזוג ובמידת הביטחון הסובייקטיבית שהחברות המתמזגות מבקשות להשיג. כך למשל, במיזוגים מורכבים ההמלצה בד"כ תהיה לפנות לקבלת אישור מראש על מנת שהמיזוג יתבצע בתיאום מלא עם רשות המסים. זאת, מאחר ובמיזוגים מורכבים לא אחת מתעוררים ספקות באשר לעמידה בתנאים ומתעוררות שאלות שחשוב לדעת את עמדת הרשות לגביהן, וככל ונדרש להכניס שינויים במבנה המיזוג מוטב לבצעם בתיאום מלא עם רשות המסים. לעומת זאת, מיזוגים בין אם לבת נחשבים בד"כ למיזוגים פשוטים יותר ולעיתים ניתן לוותר על פנייה לקבלת אישור מראש. אציין מספר הערות בקשר לתיקון 242:1. מדובר בתיקון שחולל שינויים מפליגים בפרק המיזוגים והפיצולים בפקודת מס הכנסה. התיקון המרכזי הוא הוא צמצום ההגבלות החלות בתקופת של שנתיים לאחר המיזוג (להלן: "תקופת ההקפאה") על ביצוע פעולות במניותיה של החברה הממוזגת. ערב התיקון חלו מגבלות קשיחות על עבירותן של מניות החברה הממוזגת בתקופת ההקפאה שכמעט ולא אפשרו שום "תזוזה" במניות ולא אפשרו כניסה של משקיעים חדשים. מגבלות אלה צומצמו באופן דרמטי וכיום לאחר התיקון ניתן להכניס משקיעים חדשים לחברה הממוזגת ולדלל אחזקותיהם של בעלי המניות הקיימים עד לשיעור של 25%. הדילול יכול להיעשות בדרך של הזרמת כספים מהמשקיעים לחברה הממוזגת או אף בדרך של מכירת מניותיה בתמורה למזומנים. בכך פתח התיקון אפשרויות רחבות ומגוונות לביצוע עסקאות ולשינויי מבנה שעד כה לא ניתן היה לבצען בפטור ממס. 2. בנוסף, בתיקון בוטל הצורך בקבלת אישור מראש של רשות המיסים בעת מיזוגן של חברות בדרך של החלפת מניות [סעיף 103כ(ב)(2) לפקודה] ובעת ביצוע פיצול אנכי [סעיף 105ח(ב)], וקוצרה תקופת המגבלות החלה בעקבות מיזוגן של חברות בדרך של החלפת מניות והיא הועמדה על שנתיים ממועד המיזוג (במקום שנתיים מתום שנת המס שבה בוצע המיזוג).3. במיזוג בין אם לבת, כאשר האם מחזיקה 100% מהזכויות בחברה הבת, התיקון העניק שתי הקלות משמעותיות נוספות. האחת, הוסרו לחלוטין המגבלות שחלו בתקופת ההקפאה על עבירות המניות של החברה המתמזגת כך שכיום לאחר התיקון ניתן למכור 100% מהמניות של החברה הממוזגת ולא רק 75% כמו במקרה של מיזוג רגיל. השנייה, המיזוג הסיר לחלוטין את המגבלות החלות על קיזוז הפסדים מועברים במיזוג כך שכיום במיזוג בין אם לבת ניתן יהיה לקזז הפסדים מועברים במיזוג ללא שום מגבלה (כזכור, על מיזוג שאינו בין אם לבת חלה מגבלה של קיזוז הפסדים מועברים לפיה הקיזוז יותר בשיעור של עד 20% בשנה או עד 50% מהרווח השנתי של החברה המתמזגת, כנמוך מבניהם). בבסיס שני התיקונים האחרונים הללו עומדת התפיסה שמיזוג בין אם לבת הוא למעשה שינוי מבנה פנימי ללא ביצוע עסקה אמיתית. התשובה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין בה כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטי או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
