הביטקוין, מטבע דיגיטלי מבוזר, הוא ראש חץ של חדשנות דיגיטלית המעוררת שאלות רבות, משפטיות, טכנולוגיות, מיסוי וכד', שהדין הקיים טרם נתן עליהן דעתו. סיטואציה זו מתקיימת, פחות או יותר, בכל העולם המערבי שמנסה להתמודד עם השאלות הללו באמצעות פיתוח רגולציה צעד בעקבות אגודל באופן מדוד וזהיר. הזהירות הזו מובנת לאור המהפיכה שהביא עמו הביטקוין. לאיגוד הביטקוין הישראלי ולגופים העוסקים בנושא זה טענות רבות כנגד רשויות הרגולציה בישראל, לרבות רשות המיסים, שלדידם פועלות לאט מדי ומאוחר מדי בפיתוח הרגולציה דבר הפוגע בפיתוח השוק. כיום מתנהלים מגעים מתמשכים בין האיגוד לבין רשות המיסים לגיבוש המדיניות בנושא זה שתעניק וודאות ותאפשר ותאיץ את התפתחות השוק.
במאמר זה אסקור בקצרה שתי סוגיות בנושא הביטקוין ואת התפתחות הרגולציה סביבם.
הביטקוין – נכס או מטבע? – אחת משאלות המיסוי הבסיסיות שנדונה בעבר נגעה בסיווגו של הביטקוין: האם הוא מהווה "נכס" (כגישת רשות המיסים) או שהוא "מטבע"? אם "נכס" אזי הרווחים הנובעים מעליית ערכו מהווים רווחי הון חייבים במס (כגישת רשות המיסים) ואם "מטבע" אזי הרווחים ממנו מהווים הפרשי שער הפטורים ממס (בידי נישום שהוא יחיד).
רשות המיסים פרסמה בשנת 2018 חוזר מקצועי ובו פירטה את גישתה (חוזר מספר 01/2018) ולפיה מדובר בנכס ולא במטבע ולכן תוצאת המס הנגזרת מכך היא, לגבי נישום שהוא יחיד שפעילותו בביטקוין איננה מהווה "עסק", שהרווחים במימוש הביטקוין מהווים רווחים מני"ע החייבים במס בשיעור של 25% וללא מע"מ. ככל שמדובר ביחיד שפעילותו בביטקוין מגיעה לכדי "עסק", רווחיו יסווגו כרווחים פירותיים החייבים במס שולי עד 50% ופעילותו של היחיד תסווג לצרכי מע"מ כמוסד כספי קרי, יחיד שמנהל פעילות מסחרית בביטקוין המוגדרת כ"עסק" ישלם בנוסף למס הכנסה שולי גם מס רווח ומס שכר בשיעור של 17% כמו עוסק מורשה.
הסוגיה הגיעה לפתחו של בית המשפט שבפרשת קופל אימץ את עמדת רשות המיסים וקבע כי הביטקוין איננו מטבע אלא "נכס" על כל השלכות המס הנובעות מכך כפי שפורט לעיל (ע"מ קופל 11503/05/16). פסקי דין נוספים שבאו בעקבות פס"ד קופל חזרו על הפסיקה עד שבסופו של דבר פסיקה זו אושרה בבית משפט העליון והפכה להלכה מחייבת.
איך משלמים מס על רווחי הביטקוין? – סוגיה קריטית ואקוטית שהתעוררה בשנים האחרונות נגעה בסירוב הבנקים לקבל לחשבונו של לקוחות כספים שמקורם במימוש ביטקוין. זאת מטעמי זהירות ומחששם של הבנקים להסתבך בפרשיות של הלבנת הון. אציין שגם בעניין זה הבנקים נקטו בצעד זהיר זה בהעדר הנחיות מבנק ישראל ובשל הוקום הרגולטורי הקיים בנושא זה.
הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט בפרשת ערב נגד בנק דיסקונט (קישור לפסק-הדין) ונפסק כי בנק דיסקונט אינו רשאי לסרב לקבל כספים שמקורם בביטקוין כהנחיה גורפת ללא סיבה. נקבע, שעל הבנקים לבחון כל בקשה לגופה חלף סירובם הגורף.
למרות פסק הדין הבנקים עדיין נוהגים כיום בזהירות יתר וממשיכים להערים קשיים בפני לקוחות המבקשים להעביר לחשבונם כספים שמקורם במימוש ביטקוין. הבנקים דורשים מלקוחותיהם ראיות חותכות למקור הכספים שהושקעו בביטקוין שלא תמיד הלקוחות מסוגלים לספק, במיוחד כאשר מדובר ברכישות רבות שבוצעו לאורך השנים אחורה.
במצב זה, שבו בנקים מסרבים לקבל כספים שמקורם בביטקוין, נוצר מצב שבו מצד אחד הנישום מדווח על ההכנסה מביטקוין ומחויב לשלם את המס בגין רווחים אלה ומאידך, אין לו לאותו נישום מזומנים נזילים לתשלום המס בשל סירוב הבנקים לקבל את הכספים בחשבונו של הלקוח.
כדי לפתור את הבעיה רשות המיסים הוציאה נוהל לפיו, בהתמלא מספר תנאים המנויים בנוהל, ניתן לשלם את כספי המיסים ישירות לחשבון בנק של רשות המיסים שנפתח במיוחד לשם כך. הנוהל מיום 7.12.2023 וכותרתו "נוהל הוראת שעה לקבלת כספי מיסים בשל רווח ממימוש אמצעי תשלום מבוזר" (קישור לנוהל מיום 7.12.2023). תוקפו של הנוהל הוא עד ליום 30.6.24.
בהמשך, רשות המיסים פרסמה הוראת ביצוע (הוראת ביצוע 06/2024), שבה רשות המסים מודיעה על הארכת תוקפו של הנוהל עד ל-31.12.2024. בהוראת הביצוע פורטו הנהלים והדרישות ליישום נוהל זה.
במקביל לפרסום הוראת הביצוע המפורטת, ביום 1.7.24 פרסמה רשות המיסים הודעה שזו לשונה:
"הנוהל, נועד לאפשר לציבור שהפיק רווחים מאמצעי תשלום מבוזר (קריפטו) לדווח ולשלם את המסים החלים עליו על פי חוק. בהתאם לנוהל, כספי המסים יופקדו לחשבון בנק של רשות המסים שיתנהל בבנק ישראל.
הנוהל חל רק ביחס לכספי מסים על פעילות באמצעי תשלום מבוזר, ובלבד שהוכח לרשות המיסים שהמערכת הבנקאית המסחרית בישראל ( בנק אחד לפחות) סירבה לקבלם, לרבות בדרך של סירוב לפתוח חשבון.
הטיפול ייעשה באמצעות טופס מספר 909 – "דיווח על פעילות במטבעות וירטואליים לשנת מס" באמצעותו פונה הנישום לפקיד השומה לצורך יישום הנוהל זאת במסגרת הגשת הדוח השנתי למס הכנסה, הנישום נדרש לחתום על תצהיר מתאים ולצרף אסמכתאות מתאימות כמפורט בנוהל. את הטופס ניתן להגיש גם במסגרת הגשת דו"ח שנתי מקוון מלא.
הכסף שיופקד בחשבון הבנק של רשות המסים בבנק ישראל, יופקד בשקלים בלבד, והוא יועבר מחשבון בנק זר, לרבות חשבון של זירת קריפטו, בית השקעות או נותן שירותים פיננסיים אחר המתנהל בבנק זר.
מגיש הבקשה יספק את האסמכתאות ביחס למקור הכספים ששימשו לרכישת המטבעות הווירטואליים, אסמכתאות המעידות על "נתיב המטבע הווירטואלי", קרי, התנועות שבוצעו במטבעות הווירטואליים או בכתובת ארנק של מטבע וירטואלי שבה הושמו לאורך תקופת ההחזקה בהם. המבקש יספק גם אישור על הפקדת התמורה בגין מכירת המטבעות הווירטואליים לחשבונו מנותן השירותים הפיננסיים באמצעותו בוצעה המכירה. סכום המס שישולם במסגרת הנוהל לא יוחזר לנישום אף אם עומדים לזכות הנישום החזרים, הפסדים, ניכויים או זיכוים, אשר לא קיבלו ביטוי במסגרת הסכם השומה או השומה העצמית."
