בנימין שרפי יועץ מס שואל:אדם הגיש תביעה נגד חברה בה עבד בגין הלנת שכר מלפני שנים רבות. אותו אדם שכר עו"ד ושילם במהלך השנים 2011 +2012 +2013 הוצ' שכ"ט שהגיעו לכדי 20,000 ₪ . בהסכם פשרה בין הצדדים הוסכם על תשלום בסך 20,000 ₪. הסכום הנ"ל אינו משקף בפועל את פיצויי הלנת השכר אלא את הוצ' שכ"ט של עו"ד אותם שילם בפועל העובד. החברה מבחינתה רושמת לעובד כי התשלום הנ"ל הוא בגין הסכם הלנת שכר ודורשת תיאום מס לשנת 2013. כאן נשאלות מס' שאלות:1. האם נכון להגדיר שזאת הכנסה ממשכורת לכל דבר ועניין למרות שבמהות הסכום הוא בגין תשלום שכ"ט עו"ד (כך כנראה נכתב בהסכם פשרה)2. האם ההוצאה של שכ"ט עו"ד תוכר לו כהוצאה מלאה בדוח 2013 אם העובד ישלם בגינו מס הכנסה.3. שכ"ט עו"ד התפרס לשנים 2011 +2012 +2013 – האם ניתן להכיר את מלוא ההוצאה בשנת 2013 בה ההסכם קיבל תוקף של פסק דין?
עו"ד רו"ח מאיר זריהן משיב:נשיב לשאלות כסדרן:1. ככלל, סכום המתקבל בגין תביעה יסווג בהתאם למהות הסכומים שנתבעו בתביעה, על פי הכלל "דין הפיצוי כדין הפרצה שבא לסתום". לפיכך, לכאורה, הפיצוי שהתקבל אכן מהווה הכנסת עבודה. יש להניח שבשל כך החברה ביקשה לראות את הסכום כשכר עבודה.עם זאת, יתכן בהחלט שניתן לראות בפיצוי המתואר בשאלה כהחזר שכ"ט עו"ד, ואף אפשר ונכון יותר לראותו כך, והכול תלוי בנסיבותיו של המקרה. אם התביעה שהוגשה כוללת גם תביעה להחזר שכ"ט עו"ד, והפיצוי שהוסכם עליו נותן מענה להוצאות שכ"ט שהוצאו בפועל, והסכם הפשרה נוסח נכון (כגון, "למען הפשרה מוסכם בין הצדדים שיינתן פיצוי שיכסה את עלויות שכ"ט של התובע"), לדעתי נכון יותר לראות בפיצוי החזר הוצאות ולא שכר עבודה. והלוא זוהי מהות הדברים. ההיגיון (ואם תרצה – גם הפשטות) מחייבים זאת: שהרי התובע לא התעשר מתביעתו וממילא לא קיבל שכר עבודה.
2. הוצאות שכ"ט עו"ד בנסיבות המתוארות מהוות הוצאות ביצור הכנסה ועל כן הנן הוצאות מוכרות למס.3. בהנחה שהתובע לא תבע את ההוצאות המשפטיות בשנים קודמות (והוא לא היה רשאי לתבוע אותן) הוצאות אלה תהוונה הוצאות מוכרות בשנת 2013 על אף ששולמו בשנים קודמות.
התשובה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין בה כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטי או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.