הכרה בהוצאות רכב

רו"ח י' שואל:
כידוע, הוצאות רכב מוכרות לפי יחס השימוש ברכב לצורכי העסק. עם זאת, בדיונים ברשות המסים (מס הכנסה) עוסקים כגון קוסמטיקאיות וספרים מתקשים בקבלת אישור להכרה בהוצאות רכב. מהו מקור ההסתמכות של פקיד השומה כאשר הוא שולל את האפשרות להכיר בהוצאות רכב לקוסמטיקאיות, לספרים ולכלל הציבור שמהות עסקו אינה נסיעות? 
עו"ד רו"ח מאיר זריהן משיב:בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 ו/או בתקנותיה ו/או בפסיקה ו/או בחוזרים מקצועיים של מס הכנסה – אין הגבלה על הוצאות רכב של קוסמטיקאיות או של נישומים עצמאיים אחרים שעיסוקם אינו מחייב נסיעות ארוכות. ההיפך – עמדתה העקרונית של רשות המסים כפי שניתן ללמוד מהחלטות מיסוי היא שתקנות השווי בכלל ותקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ"ז-1987 (להלן: "התקנות") בפרט, מחייבות כל נישום באשר הוא, ללא הבדל בין הנישומים השונים ומבלי להביא בחשבון את ההבדלים בצריכה של כל נישום. כך למשל, בהחלטת מיסוי 4586/12 התבקשה רשות המסים לאשר שווי רכב בהתאם לנסיעות בפועל של העובדים תוך חריגה מהתקנות, ורשות המסים סירבה לכך תוך התנגדות עקרונית לסטייה מהתקנות. לגישת של רשות המיסים זו יש להיצמד להוראות התקנות ולהחילן על כל הנישומים ללא קשר לנסיעות בפועל של כל נישום. גישה זו מעדיפה את הפשטות ואת האובייקטיביות על אף השרירותיות המקפחת הקיימת בה על פני צדק אבסולוטי ומסורבל. בפסק דין שיצא לאחרונה ממש "חם מהתנור" (עמ"ה 26060/13 אהוד אפרת) שב פקיד השומה והביע עמדתו הברורה בנושא זה. המערער, מורה עצמאי, ביקש כי הוצאות רכבו יוכרו מעבר לשיעור של 45% הקבוע בתקנות מאחר ולגרסתו הוא הוציא בפועל במסגרת עבודתו שיעור גבוה יותר. לדידו של המערער השיעור הקבוע בתקנות הוא חזקה הניתנת לסתירה ומכאן שנישום שיוכיח כי הוציא הוצאות גבוהות יותר רשאי להכיר בשיעור הגבוה מהשיעור הקבוע בתקנות. פקיד השומה סירב לקבל את גישתו של המערער תוך שהוא דבק בהוראות התקנות. בית המשפט דחה את הערעור ואימץ את גישת פקיד השומה וקבע כי תכלית התקנות למנוע התדיינויות משפטיות נרחבות בכל מקרה, והיא גוברת במקרה זה על העיקרון הכללי של מס אמת. משום תכלית זו התקין שר האוצר 
תקנות מכוח סמכותו המפורשת בפקודה הקובעות שיעור הוצאות אחיד לכל הנישומים ללא יוצא מן הכלל, כגישתו של פקיד השומה. מכאן שגישת פקיד השומה בתיק הפרטני של הקוסמטיקאית במקרה הנדון סוטה ממדיניות רשות המסים עצמה ויש לדחותה על הסף.המסקנה היא שיש להחיל על הקוסמטיקאית את תקנות הרכב כלשונן וככתבן בלי קשר לתחום התעסקותה ובלי קשר למספר הק"מ במסגרת עיסוקה.
התשובה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין בה כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטי או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.