בית משפט העליון השיב לשאלה זו בחיוב בפרשת צנציפר ובכך תיקן עוול גדול שהיה קיים בעשרים השנים האחרונות.
כזכור, בית משפט העליון בפרשת אלקה (ע"א 2112/95) קבע כי ניתן לדרוש החזר מע"מ בגין חובות אבודים. באותה פרשה חברת אלקה קיבלה צ'קים דחויים מלקוח בגין מוצרים שרכש באשראי והוציאה לו חשבונית מס על מלוא סכום העסקה. הלקוח קיזז את מע"מ התשומות שבחשבונית המס. לימים הלקוח פשט את הרגל והחוב שלו הפך לחוב אבוד. בית המשפט נדרש לשאלה האם, בנסיבות אלה, חברת אלקה רשאית לדרוש חזרה את מע"מ העסקאות ששילמה? בית המשפט השיב על כך בחיוב וקבע עיקרון לפיו כאשר עוסק שילם מע"מ עסקאות ובדיעבד הסתבר כי לא קיבל את התמורה בגין החשבונית הוא רשאי להוציא תעודת זיכוי ולקבל חזרה את מע"מ העסקאות ששילם. בעקבות כך אימץ מחוקק המשנה את ההלכה ותיקן את תקנה 24א שבה קבע כי ניתן לקבל מע"מ עסקאות בגין חוב אבוד והסדיר את הפרוצדורה של הוצאת חשבונית זיכוי. אלא שבמסגרת אותה פרוצדורה התקנה הגבילה את משך הזמן להוצאת חשבונית הזיכוי לתקופה של 3 שנים בלבד מיום הוצאת חשבונית המס.
ביקורת רבה נשמעה על מגבלת הזמן של 3 שנים שנקבעה ונטען שבמקרים מסוימים היא מרוקנת את הלכת אלקה מתוכן ועלולה לקפח את העוסק, למשל, במקרה שהחוב הפך לאבוד אחרי יותר מ 3 שנים; במקרה כזה ברור כי לא ניתן היה להוציא תעודת זיכוי. מהי התרופה של העוסק במצב זה? זהו הרקע לפרשת חברת צנציפר שנדונה בבית משפט העליון.
חברת צנציפר סיפקה סחורות באשראי לאחד מלקוחותיה בסכום של כ 17 מיליון ₪ ושילמה מע"מ עסקאות בסך כ 2.5 מיליון ₪. כעבור כ 5 שנים התברר כי פסו הסיכויים לגבות את החוב והוא הפך לחוב אבוד. החברה הוציאה תעודת זיכוי בנוהל שנקבע בתקנה 24א' אלא שמנהל מע"מ סירב להחזיר לה את מע"מ העסקאות ששילמה בטענה שחלפו למעלה מ 3 שנים מיום הוצאת החשבונית. בית משפט המחוזי דחה את ערעור החברה וקבע כי אף שהוא מבין את העוול שנגרם לחברה הוא כבול במילותיה הברורות של הוראת ההגבלה של 3 שנים. החברה ערערה לבית משפט העליון אשר דן בערעורה.
בית משפט העליון דחה את ערעור החברה והותיר את פסיקת המחוזי על כנה אבל נתן מענה יצירתי לעוול שנגרם ופירש את תקנה 24א באופן שיאפשר לחברה לקבל חזרה את מע"מ העסקאות אף שחלפו יותר מ 3 שנים. זאת, תוך שילוב סעיף 116 לוק מע"מ. נסביר להלן.
סעיף 116 לחוק מע"מ קובע כי בסמכות מנהל מע"מ להאריך מועדים שנקבעו בחוק. לגישתו של בית המשפט, סעיף זה מאפשר למנהל מע"מ הארכת כל מועד הקיים בחוק מע"מ, בלי יוצא מן הכלל, לרבות המועד שנקבע בתקנה 24א. לגישתו של בית המשפט, עוסק המוציא תעודת זיכוי בתוך 3 שנים זכאי לקבל את מע"מ התשומות ששילם ללא שום תנאים או מגבלות, ואלו עוסק שהוציא תעודת זיכוי אחרי למעלה מ 3 שנים, וזהו החידוש של בית המשפט, עליו להגיש למנהל מע"מ בקשה להארכת מועד ולנמקה בטעמים מיוחדים. על מנהל מע"מ לשקול את נסיבות המקרה האם הן מצדיקות הארכה והיה ויגיע למסקנה כי הנסיבות אכן מצדיקות את הארכת המועד אזי הוא יפעיל סמכותו מכוח סעיף 116 לחוק מע"מ ויאפשר לעוסק לקבל את מע"מ התשומות בחזרה. ומהם הטעמים שיצדיקו הארכת מועד? בית המשפט לא קבע מסמרות בעניין זה אך קבע כי ככל והחוב הפך לאבוד כעבור יותר מ 3 שנים, כמו במקרה שנדון במקרה הנוכחי, הרי ברור שהאיחור בהוצאת תעודת הזיכוי הוא מוצדק ועל מנהל מע"מ לעשות שימוש בסמכותו מכוח סעיף 116 ולהאריך את המועד (ע"א 3498/21 צנציפר חברה ליבוא תבואות ומספוא בע"מ נ' מנהל מע"מ, יוני 2023).
