הבעל חויב לתת לגרושתו, מכוח חוק יחסי ממון, מחצית ממניות חברה שבבעלותו. אלא ששני הצדדים, הבעל והאישה, לא היו מעוניינים לבצע חלוקה בעין של המניות ולכן הוסכם שהבעל ישלם לגרושתו מחצית משווי השוק של החברה. נעשתה הערכת שמאי לחברה ונקבע, לצורך הדוגמא, כי שווי החברה הוא 2 מיליון ש"ח. השאלה שעמדה לדיון בפני בית הדין הרבני היא האם על הבעל לשלם לה מיליון ש"ח או מיליון ש"ח בניכוי המס שהיה חל אלו האישה הייתה מוכרת את המניות? ובמילים אחרות: האם הסכום שייתן לה יהיה מחצית מהשווי ברוטו או מחצית מהשווי נטו לאחר המס שחל במימוש? נפסק – מחצית מהשווי בניכוי המס קרי, יש לקחת בחשבון את חבות המס במכירת המניות בשוק החופשי. שכן, אחת מהשתיים: אם ימכור את המניות לצד ג' כדי לשלם לה אזי הוא ישלם מס בגין המכירה ומובן שיעביר לה את התמורה בניכוי המס, ואם ייתן לה כסף מזומן חלף המניות ייחשב הדבר כמכר רעיוני שבו היא מכרה לו את המניות והיא תיאלץ תצטרך לשלם מס; קרי, בכל מקרה על האישה לקבל את הסכום נטו ולא ברוטו (תיק מספר 1325589/1, בית דין הרבני הגדול, נובמבר 2022).
לעניין זה ראה פסיקה דומה של בית משפט העליון ע"א 4660/16 פלוני נ' פלונית.
אגב, שאלה מעניינת: אם היה נותן לה את המניות בעין: האם החלוקה בעין הייתה חייבת במס?
ככל שמדובר בחלוקת מקרקעין בין בני זוג הנמצאים בהליכי גירושין קיימת הוראת חוק ספציפית בחוק מיסוי מקרקעין (סעיף 4א) הקובעת שחלוקת מקרקעין אגב הליכי גירושין לא תיחשב כמכירה, אם החלוקה בוצעה לפי פסק דין. אלא שבפקודת מס הכנסה אין התייחסות לשאלה זו ולכאורה החלוקה תיחשב כאירוע מס. עם זאת, אף שאין הוראה בפקודה, רשות המיסים אפשרה לחלק מניות בעין בין בני זוג במסגרת הסכם גירושין מבלי שהחלוקה תיחשב אירוע מס (החלטת מיסוי 7681/14).
