חדד יעוץ פיננסי שואל:בעל מניות המחזיק 40% ממניות החברה מוכר את מניותיו לבעל מניות שני בתמורה ל 0 ש"ח. וזאת כי לחברה יש חוב כלפי בנקים וגורמים אחרים בגובה 150 אלפי ש"ח. בעל המניות היוצא פורק מעליו את חובות החברה ולא מקבל תזרימית אף לא שקל אחד. בנוסף הוא מוותר על החוב שהחברה חייבת לו בגין שכר שלא שולם לו מספר חודשים. השאלה – מהי התמורה שלפיה יחושב רווח הון? וכן האם יהיה זכאי לדמי אבטלה אם יצליח להוכיח יחסי עובד מעביד והפקדת תשלומים לחשבון הבנק וכולי.עו"ד רו"ח מאיר זריהן משיב:סעיף 88 לפקודה הדן ברווחי הון ממכירת נכסים מגדיר "תמורה" כשווי השוק של הנכס הנמכר כלומר, התמורה שיש לצפות לה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון. אבל אם מדובר בעסקה שבה התמורה נקבעה בתום לב ולא הושפעה מקיום יחסים מיוחדים בין הצדדים פקיד השומה לא יתערב ומחיר העסקה יהיה בגובה התמורה שנקבעה בין הצדדים. במקרה הנוכחי, ככל והתמורה שנקבעה בין הצדדים – אפס תמורה – נקבעה בתום לב הרי שהמחיר בחישוב רווח ההון יהיה אפס ופקיד השומה לא יתערב במחיר שנקבע. יתר על כן, אציין כי התמורה האפסית שנלקחה היא סבירה והגיונית במקרה שבו לחברה יש גרעון בהון. במקרים רבים מסוג זה בעל המניות מעדיף למכור את החברה שבבעלותו במחיר אפס על מנת להיפטר מערבויות אישיות שנתן לחברה. יודגש – הסרת הערבויות האישיות של בעל המניות המוכר במסגרת העסקה איננה נחשבת תמורה נוספת ואיננה חלק ממחיר העסקה לצורך חישוב רווח ההון. מנגד, כמובן, מתן הערבויות לא נילקח בחשבון כחלק מעלות ההשקעה בחברה.הוויתור של בעל המניות על חוב המשכורות כלפיו, כפי שנאמר בנתוני השאלה, יהווה הפסד הון מבחינתו והכנסה ממחילת חוב בידי החברה. זאת, בתנאי שהחברה ניכתה מס במקור מהמשכורות ודיווחה עליהן כדין ורשמה את המשכורות בספריה כהוצאה. אחרת, ככל ומדובר במשכורות שלא דווחו ולא טופלו כמשכורות, הוויתור לא יהווה אירוע מס ולא תהיה לו השפעה לא על בעל המניות ולא על החברה.באשר לדמי אבטלה, עפ"י חוק הביטוח הלאומי בעל שליטה בחברת מעטים איננו זכאי לדמי אבטלה ולפיכך, בנסיבות שתוארו, המוכר לא יהיה זכאי לדמי אבטלה.
התשובה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין בה כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטי או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.