איתמר שניר רו"ח שואל:האם מרצה שעיקר הכנסתו כשכיר יכול לדרוש הוצאות כמו עצמאי: כלומר כל הוצאה בייצור הכנסה – רכב, אחזקת משרד בבית וכו'? למרות שאין לו תיק של עצמאי? כמובן בהנחה שההוצאות שייכות לחלק שאינו שכיר. אודה להפניה לסעיף בפקודה בציון התשובה.
רו"ח עו"ד מאיר זריהן משיב:ככלל, כל עצמאי, לרבות עצמאי שהוא מרצה, רשאי לנכות הוצאות שהוציא בייצור הכנסתו לרבות הוצאות אחזקת רכב והוצאות אחזקת משרד. אם העצמאי עובד מביתו כלומר, יש לו חדר עבודה בבית המשמש לו למשרד, הוא רשאי לנכות בגינו פחת יחסי (אם הבית בבעלותו) או לדרוש הוצאות שכירות יחסיות (אם הוא שוכר את הבית) וכן לדרוש חלק יחסי של הוצאות אחזקת הבית (ארנונה, חשמל וכ'). הדברים הללו חוסים בסעיף 17 רישא לפקודה ואין בהם חידוש. עם זאת, השואל מוסיף ואומר כי המרצה הוא שכיר וכי אין לו תיק של עצמאי במס הכנסה. האם פרט זה משנה את הכלל הנ"ל? בעיקרון לא, העובדה שהוא שכיר ואין לו תיק במס הכנסה איננה משנה את התשובה מבחינה מהותית כלומר, המרצה עדיין יהיה רשאי לתבוע הוצאות ישירות שקשורות להכנסותיו מהרצאות כאמור לעיל. אבל, וזה אבל גדול, מבחינה פרקטית עובדה זו תציב לפני קושי גדול ביותר להוכיח את נחיצותן של ההוצאות ואת שייכותן להכנסותיו מהרצאות, במיוחד הדברים אמורים לגבי הוצאות המשרד בביתו. לסיכום, הסוגיה היא פחות תיאורטית ויותר פרקטית. התשובה לשאלותיו של השואל היא חיובית קרי, הוא זכאי לדרוש את ההוצאות אך מבחינה פרקטית ניצב לפניו רף גבוה של הוכחות. יש לשער שככל ונפח הכנסותיו מהרצאות יהיה גבוה ומשמעותי יותר הקושי יפחת.בנוסף, יש להאיר את הפן הפרוצדורלי הטמון בעובדה שלמרצה אין תיק עצמאי. אני משער שבנסיבות אלה המרצה אינו מגיש דוח שנתי למס הכנסה וזאת מכוח תקנה 2(א) לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) התשמ"ח-1988. תקנה זו פוטרת נישום מהגשת דוח אם מהכנסתו מנוכה מס בשיעור מכסימלי של 48% או באישור פקיד השומה בשיעור שאינו נמוך מ 30%. אם כן, במקרה שלנו, אם המרצה מעוניין לתבוע הוצאות, יהיה עליו לגשת לפקיד השומה ולקבל ממנו אישור לניכוי מס מופחת נמוך יותר שייקח בחשבון את ההוצאות בהן הוא עומד בייצור הכנסותיו מהרצאות. לחלופין, הוא יאלץ לוותר על הפטור ולהגיש דוח מס שנתי שבו יתבע את ההוצאות.
התשובה אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין בה כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטי או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
